צהבת
מה זה?
צהבת היא שם כולל למספר מחלות שגורמות לדלקת בכבד על ידי וירוס ההפטיטיס. המחלה נקראת כך מאחר שהוירוסים הגורמים לה פוגעים בכבד, פגיעה שיכולה לגרום להופעת צהבת. ישנם מספר וירוסים שגורמים לצהבת. הוירוסים העיקריים שיכולים להיות מועברים במגעים מיניים הם הפטיטיס A, הפטיטיס B והפטיטיס C. לרוב סוגי הוירוסים קיים טיפול תרופתי, אך בלעדיו עלולה להתפתח דלקת כבד חריפה שגורמת לאי תפקוד כבד, לצורך בהשתלה ולעיתים אף למוות. כמו כן, חלק מהנדבקים בוירוס ייפתחו צהבת כרונית שפוגעת באורח החיים ודורשת טיפול ומעקב ארוך שנים.
דרכי הדבקה
חלק מנגיפי ההפטיטיס עלולים להיות מועברים בדרכים שונות, רובן לא דרך מגעים מיניים (למשל דרך מזון או שימוש במחטים לא סטריליות). עם זאת, אנו נתמקד בדרכי ההדבקה במגע מיני בלבד.
הפטיטיס A - הדבקה עלולה להתרחש כאשר חלקיקי צואה זעירים חודרים לפה, למשל בעת מין אוראלי בין הפה לפי הטבעת (רימינג), או מגע של הפה עם אצבעות או עם איברי מין לאחר שנחשפו לצואה של הפרטנר שנושא את וירוס הצהבת. הפטיטיס A היא לרוב מחלה שחולפת, אך היא יכולה לגרום לתסמינים לא נעימים ולפגיעה בכבד.
הפטיטיס B - הדבקה עלולה להתרחש דרך נוזלי הגוף: דם, נוזל זרע, - נוזל טרום שפיכה (פריקאם), נוזלי רקטום, נוזלי נרתיק וחלב אם. נוזלים אלו עלולים להעביר את הוירוס במידה ויבואו במגע עם ריריות הגוף(הנמצאות בפי הטבעת, בנרתיק ובקצה הפין ובפה). לכן, מרבית ההדבקות מתרחשות בקיום יחסי מין וגינאליים, אנאליים או אוראליים לא מוגנים. חשוב לשים לב שדרכי ההדבקה מזכירות את דרכי ההדבקה בוירוס ה-HIV, אך בשונה מוירוס ה-HIV וירוס ה-HBV מדבק פי 100,מכיוון שהוא מסוגל להתקיים מחוץ לגוף ולדם גם במשך שבוע ימים.
הפטיטיס C - ההדבקה עלולה להתרחש על ידי כניסתו של הוירוס לזרם הדם שיכולה להתרחש ביחסי מין וגינאליים או אנאליים לא מוגנים, בשימוש באביזרי מין משותפים, במגעים מיניים אינטנסיביים כגון פיסטינג וכדומה.
דרכי מניעה
הפטיטיס A
חיסון- החל משנת 1999 קיים חיסון שהוא חלק משגרת החיסונים של כל הילדים והילדות בישראל. כמו כן, נהוג להתחסן להפטיטיס A לפני טיסה למדינות עולם שלישי. למי שלא התחסן ניתן לפנות לרופא לבקשת החיסון או להתחסן במקרה של חשיפה ידועה לוירוס, אך במקרה זה היעילות מוגבלת. החיסון ניתן בשתי מנות.
הפטיטיס B
חיסון- החל משנת 1992 החיסון הוא חלק משגרת החיסונים של כל הילדים והילדות בישראל. כמו כן, נהוג להתחסן לצהבת B לפני טיסה למדינות עולם שלישי. מאחר שבמחלה כרונית אין טיפול שגורם להיעלמות הוירוס מהגוף, חשוב מאוד להתחסן. מי שלא התחסן.ה יכול.ה לפנות לרופא לבקשת החיסון. החיסון ניתן בשלוש מנותלאורך חצי שנה.
קונדום- שימוש בקונדום ביחסי מין וגינאליים, אנאליים ואוראליים יכול לסייע במניעת הדבקה.
הפטיטיס C
לא קיים חיסון לנגיף, אך שימוש בקונדום ביחסי מין וגינאליים ואנאליים, כמו גם במגעים מיניים המשלבים אביזרי מין, יכול לסייע במניעת הדבקה. במגעים מיניים אינטנסיביים, כדוגמת פיסטינג מומלץ להשתמש בכפפת לטקס.
אבחון ותסמינים
הדרך היחידה לאבחן צהבת היא על ידי ביצוע בדיקת דם. את רוב הסוגים יהיה ניתן לזהות עד 3 חודשים לאחר ההדבקה לכל היותר. כמו כן, ניתן לבדוק את סטטוס החיסון אם לא ברור אם ניתן חיסון בעבר.
כמו כן, ישנם תסמינים שיכולים להופיע אצל מי שנדבקו באחד מזני הוירוס. עם זאת, הרבה אנשים לא יפתחו תסמינים ולכן יש לבצע בדיקת דם כדי לקבל אבחנה ולא ניתן להסתמך רק על הופעת או אי הופעת התסמינים.
התסמינים האפשריים המשותפים לכל הזנים הם: איבוד משקל, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, עייפות, בחילות, כאב בטן באזור הכבד, צהבת המתבטאת בהופעת גוון צהוב בעור ובעיניים, שתן כהה, צואה בהירה. אם מופיעים אחד מהתסמינים חשוב לפנות לרופא.ה בהקדם האפשרי.
חשוב לדעת שגם אם התסמינים עברו, בלי טיפול, זה לא סימן בהכרח לכך שהוירוס נעלם, והדבר משתנה בין הזנים.
טיפול
הפטיטיס A - אין טיפול לוירוס והמחלה חולפת מעצמה. יש להקפיד על שתייה מרובה כדי למנוע התייבשות.
הפטיטיס B - אין טיפול לוירוס עצמו, אלא רק במקרה שמתפתח מצב כרוני. בקרב מבוגרים, ברוב הפעמים המחלה חולפת מאליה, בניגוד לילדים שלרוב תתפתח אצלם מחלה כרונית. עם זאת, גם בקרב מבוגרים המחלה יכולה להיות כרונית ובמקרה זה יינתן טיפול תרופתי במטרה להאט את קצב התרבות הוירוס וכך לעכב את הנזק לכבד. במקרים שבהם כבר יש נזק לכבד ייתכן ויהיה צורך בהשתלת כבד.
הפטיטיס C HCV- הטיפול משתנה ממטופל למטופל ותלוי בפרמטרים רפואיים שונים. הטיפול הוא תרופתי ויכול להינתן בזריקות, כדורים או משולב, והוא אמנם ניתן למשך תקופה ארוכה אך במרבית המקרים הוא גורם להכחדת הוירוס. מסיבה זו וכדי למנוע סיבוכים, חשוב להיבדק בבדיקות תקופתיות לוירוס.